הפוסט משפחות חללי שירות החוץ דורשות: הוסיפו לתפילת "יזכור" את קרובינו שנפלו הופיע ראשון בהאגודה הישראלית לדיפלומטיה

וולטר איתן היה ממייסדי משרד החוץ וכיהן כמנכ"לו הראשון בין השנים 1948-1959, תחת שרי החוץ משה שרת וגולדה מאיר. בתקופת הנהגתו את שירות החוץ הישראלי הותוו קווי המתאר של משרד החוץ ועוצבה דמותה של הדיפלומטיה הישראלית. ב-1949 עמד איתן בראש משלחת ישראל לשיחות שביתת הנשק ברודוס ולשיחות עם מדינות ערב בועידת לוזאן. בשנת 1960 יצא לשליחות דיפלומטית בצרפת, שם שימש כשגריר במשך עשור.

ד"ר בוכניק-חן שרטט קווים לדמותו של המנכ"ל הראשון של משרד החוץ, ופרש את יריעת עבודתו ותרומתו הגדולה והמיוחדת להקמת המשרד ולרקמת היחסים הדיפלומטיים עם מדינות העולם, לאחר הקמת המדינה ובשנותיה הראשונות. בין היתר סיפר על מערכת היחסים המיוחדת ורבת האמון עם שר החוץ מר משה שרת, עם נשיא צרפת, מר שארל דה גול, עם בכירי משרד החוץ דאז ועם צוות השגרירות ואף עם משפחותיהם – יחסים שהושפעו מאישיותו המיוחדת, מאהבת האדם שבו ומנאמנותו הבלתי מעורערת לתפקידיו השונים.

השגריר בדימוס יואל שר, שעבר עם איתן בשגרירות בפריס, סיפר אף הוא על מורו ורבו, על היותו מורה דרך, מחנך ומדריך דיפלומטי, ועל הטמעת תכונות מקצועיות ואנושיות שסייעו לו רבות אחר כך במילוי תפקידיו הדיפלומטיים בנציגויות בהן שירת.

השגריר פיני אביבי הקדיש את דבריו לצוערים. אביבי הפנה את הזרקור לאלה שרק החלו את דרכם במשרד החוץ וייעץ להם ללמוד ולהעמיק ידע על ראשית הקמתו של המשרד, על נושאי התפקידים המרכזיים ועל רוח העבודה המסורה למען המטרה החשובה.

בנו של ד"ר איתן, ג'וני והנכד יואב סיפרו על אבא וסבא ושבחו את הדוברים לפניהם, שהוסיפו להם מידע אותו שמעו לראשונה בערב זה.

את הערב ארגנה והנחתה נטע שביט, שהייתה עד לאחרונה יו"ר ועד הגמלאים של משרד החוץ.

הפוסט השקת ספר חדש על וולטר איתן – המנכ"ל הראשון של משרד החוץ הופיע ראשון בהאגודה הישראלית לדיפלומטיה

4 במאי 2020

 

דו"ח מבקר המדינה שהתפרסם היום, מצביע על משבר במערך החוץ הישראלי אשר פוגע ביכולתה של ממשלת ישראל לקדם אינטרסים בינ"ל ולחזק את מעמדה בזירה העולמית. 

בעקבות פרסום דו"ח מבקר המדינה על הליקויים החמורים במערך החוץ, האגודה הישראלית לדיפלומטיה מתריעה מפני ההשלכות החמורות של המשך הפגיעה במשרד החוץ ובשירות החוץ של ישראל.

נשיא האגודה, השגריר פיני אביבי, אמר, כי "ריבוי המשרדים והארגונים הממשלתיים הפועלים בחו"ל ללא תיאום עם משרד החוץ, שהוא הגורם המקצועי המופקד על יחסי החוץ, מסב נזק ליכולתה של ממשלת ישראל לממש אינטרסים מדיניים וביטחוניים ראשונים במעלה. הצמצום בסמכויות המשרד וביזורן על פני משרדי ממשלה רבים מוביל לא רק לפגיעה באפקטיביות של מאמצי ישראל בזירה הבינ"ל, אלא גם לבזבוז משאבים באופן רוחבי, יצירת כפילויות במגזר הממשלתי וכן חוסר תיאום, סנכרון ושיתוף פעולה. כל זאת, במקום ריכוז מאמץ תקציבי וניהולי ראוי."

 

 

דו"ח המבקר אף קבע כי מהלכים חפוזים מצד משרד האוצר לסגירת נציגויות ישראל בחו"ל ללא הליך סדור ומקצועי ובניגוד לכללי מנהל תקין, נעשו מבלי לבחון את ההשפעות של כך על יחסי החוץ. מהלכים אלו הובילו לפגיעה של ממש ולירידה ניכרת בפעילות הדיפלומטית של ישראל לקידום יעדים מדיניים וביטחוניים, קידום הכלכלה הישראלית, שיתופי פעולה בינלאומיים בנושא מחקר ופיתוח, מניעת חרמות ומאבק בדה-לגיטימציה, מאבק בזירת המשפט הבינ"ל, סיוע למדינות מתפתחות, העמקת הקשר עם יהדות התפוצות וסיוע לישראלים בחו"ל הזקוקים לעזרה.

 

לדברי השגריר אביבי, "מגפת הקורונה מוכיחה פעם נוספת את נחיצותו של שירות חוץ יעיל, אפקטיבי ומוכן. משרד החוץ הוביל לחילוצם של אלפי ישראלים והחזרתם ארצה ולהבאת ציוד רפואי מציל חיים לאזרחי ישראל תוך עקיפת מכשולים בירוקרטים אך גם עמידה איתנה על שימור הקשרים המדיניים החזקים של ישראל עם אומות העולם.

 

"התקופה הקרובה מהווה הזדמנות למדינת ישראל לשפר את מעמדה, כלכלתה וקשריה עם מדינות אחרות בעולם. אולם כדי להשיג זאת, חייבים להקצות תקציב ראוי לשירות החוץ ולמשרד החוץ הישראלי. כל זאת, תוך הבטחה, כי פעולת שאר הגופים הממשלתיים בזירה הבינ"ל תיעשה באופן מתואם, מוסדר ועל פי קריטריונים מקצועיים.

 

"דווקא היום, י' באייר, יום הרצל, לציון יום הולדתו של חוזה המדינה אשר פעל באמצעים מדיניים להגשמת הבלתי ייאמן, ניתן וצריך לחזק את שירות החוץ כדי לאפשר לממשלת ישראל לממש את יעדיה בזירה העולמית ולבצר את ביטחונה ועוצמתה."

הפוסט הפגיעה במשרד החוץ – נזק מתמשך למדינת ישראל הופיע ראשון בהאגודה הישראלית לדיפלומטיה

האגודה הישראלית לדיפלומטיה העניקה את פרס הדיפלומטיה הישראלית לשנת תשע"ו לנשיא התשיעי, שמעון פרס, עבור תרומתו הייחודית לחיזוק יחסי החוץ ולקידום מעמדה של ישראל בעולם במהלך השנים. הפרס הוענק לפרס על ידי המשנה למנכ"ל משרד החוץ, ג'רמי יששכרוף, ויו"ר נשיאות האגודה הישראלית לדיפלומטיה, השגריר פיני אביבי, במסגרת כנס הדיפלומטיה הישראלית, שהתקיים במשרד החוץ לציון כ"ט בנובמבר ונערך השנה בסימן "הדיפלומטיה הישראלית כמעצבת מציאות".

עם קבלת הפרס אמר פרס, כי דווקא לאור האירועים הביטחוניים הקשים של הימים האחרונים מתגברת החשיבות בדיפלומטיה הישראלית: "דווקא בימים אלו אנחנו צריכים לייצר ידידים באמצעות הדיפלומטיה ומדיניות חוץ טובה לישראל, ולדאוג ליהודים בכל מקום בעולם בהם יהיו. לא קיים תקדים בעולם לאתגרים עמם מתמודדת הדיפלומטיה הישראלית". פרס הוסיף כי: "לא משנה מה יהיה תפקידי ומה אעשה תמיד אעזור ואסייע לטובתה של מדינת ישראל בכל מקום בו תזדקק לכך".

במסגרת האירוע, אמר יאיר פרומר, יו"ר הוועד המנהל של האגודה הישראלית לדיפלומטיה, כי "משחר ימיה ראתה התנועה הציונית בפעילות דיפלומטית מכשיר עיקרי למימוש יעדיה. הדיפלומטיה הישראלית זכתה למקום של כבוד בדברי ימי המדינה והיא מהווה גם כיום מנוע מרכזי בתהליך צמיחתה המדינית, הכלכלית והחברתית. דבר זה לא קרה מאליו, אלא הוא תוצאה של מסירות, מקצועיות ותעוזה המאפיינים את אנשי שירות החוץ של ישראל – נשים וגברים המקדישים את מיטב שנותיהם לביצור מעמדה של ישראל בעולם ולהגנה על האינטרסים שלה בזירה הבינלאומית".

באירוע החגיגי השתתפו בנוסף נציגי הנהלת משרד החוץ, בכירי הדיפלומטים הישראלים בעבר ובהווה, פקידים בכירים בשירות הציבורי, אישי ציבור בעלי זיקה לעשייה הדיפלומטית, חניכי קורס הצוערים של משרד החוץ וכן כ-40 תלמידים מבית הספר התיכון "בליך" המשתתפים בתכנית "שגרירים צעירים", שאף העניקו לשמעון פרס תשורה וזר פרחים לרגל זכייתו.

פרס הדיפלומטיה הישראלית לשנת תשע"ו – נימוקי הוועדה

הפוסט פרס הדיפלומטיה הישראלית תשע"ו הוענק לנשיא התשיעי, שמעון פרס הופיע ראשון בהאגודה הישראלית לדיפלומטיה

הקיצוצים במשרד החוץ פוגעים בביטחון המדינה

למעלה מ-50 שגרירים ודיפלומטים בדימוס שיגרו מכתב לראש הממשלה ושר החוץ, בנימין נתניהו, בו התריעו מפני המהלכים המסתמנים לקיצוץ נוסף במשאבי משרד החוץ וסמכויותיו. מדובר בפניה ראשונה מסוגה של בכירי הדיפלומטים ששירתו את ישראל לאורך השנים, אשר החליטו לצאת בצעד לא שגרתי ולהתריע על הסכנות הטמונות במהלכים האחרונים שננקטו במשרד החוץ, מתוך דאגה רבה למעמדה של ישראל בזירה הבינלאומית.

במכתבם ציינו: "בעשרות שנות שירות למדינת ישראל בשדה הקרב הדיפלומטי, מעולם לא ראינו אתגרים גדולים יותר או מסוכנים יותר לביטחון הלאומי, או למרחב הפעולה האסטרטגי שלנו, כמו אלו שמולם אנו ניצבים כיום. ביזור ופיזור סמכויות משרד החוץ בין משרדים, חלקם פיקטיביים ומיותרים, הוא חסר תקדים בתולדות ישראל ואין לו אח ורע במדינות מתוקנות. החלטה זו מנטרלת את העשייה הדיפלומטית של ישראל ופוגעת קשות באינטרס הלאומי-בטחוני של המדינה".

עוד התייחסו במכתבם אל הפגיעה המתמשכת במשאבי משרד החוץ: "למרות הגידול העצום באיומים לישראל בזירה הבינ"ל, זה זמן רב שאנשי שירות החוץ, המאיישים את המוצבים הקדמיים של מדינת ישראל ברחבי העולם, סובלים מקיצוץ מתמיד במשאבים והופך את עבודתם לבלתי אפשרית. מניסיוננו, שגויה החלטת הממשלה בראשותך, לסגור נציגויות כאילו ניתן לנהל קשרים דיפלומטיים בשלט רחוק.

אם כך יימשכו הדברים, אנו חוששים ששירות החוץ שלנו לא יוכל להמשיך ולספק לישראל את כיפת הברזל הדיפלומטית לה היא זקוקה יותר מכל מדינה בעולם ובנוסף ייפגע גם השירות לאזרחי מדינת ישראל השוהים בחו"ל, כולל במצבי משבר.

המשך המהלכים לקיצוץ סמכויות ומשאבי משרד החוץ יהרוס את מערך הדיפלומטיה המקצועית של ישראל וכתוצאה מכך את מערך הקשרים המדיניים שלה בעולם ויפגע בביטחון המדינה. על כן, אנו פונים אליך הן כשר החוץ והן כראש הממשלה וקוראים לך למלא את חובתך הלאומית, לקחת אחריות ולעמוד בראש כוח הדיפלומטיה הישראלי במטרה לחזקו ולא להחלישו".

על המכתב חתומים שגרירים ודיפלומטים בדימוס אשר תרמו את מירב מרצם ושנותיהם בהיותם בשרות פעיל, חברים בכל קשת המפלגות – חפים מכל אינטרס אישי ופוליטי ורואים לנגד עיניהם את טובת המדינה.

הפוסט מכתב לרה"מ: "הקיצוצים במשרד החוץ פוגעים בביטחון המדינה" הופיע ראשון בהאגודה הישראלית לדיפלומטיה

ביום רביעי, 29 ביולי 2015, קיימו האגודה הישראלית לדיפלומטיה ומכון מיתווים – המכון הישראלי למדיניות-חוץ אזורית, כנס מומחים בנושא חוק מערך החוץ. בכנס, שהתקיים במשרד החוץ, השתתפו בכירי המשרד, אקדמאים וחברי כנסת לשעבר שקידמו את הצעות החוק בגרסאותיהן השונות.

בכירים במשרד החוץ שהשתתפו בדיון, שהתקיים בדלתיים סגורות, התייחסו במילים חריפות למצב הקשה שבו שרוי המערך הדיפלומטי של ישראל: "משרד החוץ נמצא בקריסה ארגונית טוטאלית. קריסה שמתבטאת בכוח אדם, בתקציבים ובסמכויות. כולנו יודעים שהמאבק של הפלסטינים עבר לזירה הבינלאומית. אל מול עובדה ידועה זו, במקום שישראל תשקיע בתקציבים שיאפשרו פעילות מדינית ודיפלומטית – מגדילים בתקציב הביטחון ומקצצים בתקציב החוץ. "

מערך החוץ הישראלי נמצא במשבר, שהלך והחריף לאחרונה עקב הפיצול הנוסף בסמכויות משרד החוץ. הדרך להעצמת הדיפלומטיה הישראלית מחייבת תהליכי שינוי במערך החוץ עצמו ובמעמדו ובתהליכי קבלת ההחלטות בישראל. אחד האמצעים לכך, הוא הסדרת מעמד משרד החוץ באמצעות חקיקה, בדומה למצב הנהוג לגבי גופים ממשלתיים אחרים בישראל ולגבי משרדי חוץ במדינות מרכזיות בעולם. לאורך השנים, הוצגו בכנסת מספר הצעות חוק בנושא, אך אלה מעולם לא הבשילו לכדי חקיקה של ממש. לקראת דיון מחודש בנושא בכנסת ה-20, סקרו המומחים השונים בכנס את ניסיונות החקיקה הקודמים, ודנו בהיבטים שצריכים להיכלל בהצעות חוק עתידיות, ובדרכים לקידום בנושא.

חה"כ לשעבר, ד"ר רונן הופמן: "המצב שבו נמצא משרד החוץ הוא פגיעה ישירה ומהותית ביותר בביטחון הלאומי של מדינת ישראל. אנו מצויים בסכנה ממשית. היום, יותר מכל תקופה אחרת יש צורך להגדיר בחקיקה מהם סמכויותיו של משרד החוץ ולהגדיר, כי משרד החוץ הוא הגוף המתאם את כלל מדיניות החוץ הישראלית".

יו"ר הנהלת האגודה הישראלית לדיפלומטיה, יאיר פרומר: "אין שום התנגדות עניינית באמת לחוק שירות החוץ ועל כן, אסור שהצעת החוק תיפול קורבן לנסיבות פוליטיות. היעדרו של החוק והמשך ההידרדרות במצבה של הדיפלומטיה פוגעים קשות בביטחון הלאומי של מדינת ישראל, בביטחון האישי וברווחה האישית של כל אזרח ואזרחית במדינה."

ראש מכון מתווים, ד"ר נמרוד גורן: "הצעת חוק מערך החוץ היא נדבך חשוב, אם כי לא יחיד, בתהליך שיקום מעמד הדיפלומטיה הישראלית. החוק צריך להגדיר את ייעוד משרד החוץ, להבהיר מהם סמכויותיו, ולהעצים את המשרד אל מול המערכת הממשלתית. הוא צריך לאפשר לדיפלומטים הישראלים לשוב ולמלא תפקיד מרכזי בקידום מהלכים מדיניים, ולא להסתפק בעיסוק שעיקרו הסברה."

יעקב לבנה, מזכיר האגודה הישראלית לדיפלומטיה: "אין ספק, כי ניהול מדיניות חוץ הוא נושא "סקסי":  הוא נוגע לתחומי העיסוק של כל משרד ממשלתי, בדרך זו או אחרת, בין אם מדובר בנושאים צבאיים, כלכליים, הסברתיים או קונסולריים. יש להגדיר מהם הנושאים בהם משרד החוץ הוא הסמכות הבלעדית. חוק שירות החוץ נדרש בעיקר בעידן שבו פוזרו ובוזרו סמכויותיו של המשרד. הגיע הזמן כי למשרד החוץ יהיה בעל בית אחד – שר אחד האמון על שירות החוץ."

השר לשעבר, אופיר פינס: "יש צורך מהותי להפריד את ועדת חוץ וביטחון לשניים. אם הייתם יודעים כמה זמן מוקדש בוועדה לענייני חוץ וכמה לענייני ביטחון הייתם מזדעזעים. צריך ליצור שיח עמוק, תקשורתי וציבורי על היעדרה של מדיניות חוץ בישראל. בעידן שבו סמכויות משרד החוץ מפוזרות יש צורך בחקיקה מהירה דרך הכנסת."

חה"כ לשעבר, ניצן הורוביץ: "כנסת ישראל היא הפרלמנט היחידי בעולם שאין לו ועדת חוץ נפרדת. לאורך השנים, נדמה כי יש רצון שמשרד החוץ יהיה חלש. לצערי, אני לא רואה איך משרד החוץ יכול להתרומם ולהתאושש כל עוד לא יהיה שינוי בתפיסה ויוגדרו סמכויות משרד החוץ."

לקריאת נייר הסיכום של כנס המומחים
נא ללחוץ על התמונה:

הפוסט דיון סוער בכנס על "חוק מערך החוץ" הופיע ראשון בהאגודה הישראלית לדיפלומטיה

כלת פרס ישראל בתחום מפעל חיים על תרומה מיוחדת לחברה ולמדינה, היא השגרירה וחברת הכנסת לשעבר אסתר הרליץ. הרליץ היא האישה הראשונה שכיהנה כשגרירה ושימשה כדיפלומטית מצטיינת של מדינת ישראל, בין היתר כשגרירת ישראל בדנמרק וכקונסולית בניו יורק.

בנימוקי הוועדה לבחירתה של הרליץ, נכתב כי "מאז קום המדינה בלטה הגב' הרליץ בפעילותה הציבורית, ההתנדבותית הדיפלומטית שלה – כחלוצה ההולכת לפני המחנה ולעתים כפורצת דרך לנשים רבות שבאו בעקבותיה. תחושת השליחות שלה והרצון לתרום לחברה ולמדינה ליוותה ומלווה אותה בכל פעילותה, מצעירותה ועד עצם היום הזה. גב' הרליץ הייתה חברת הכנסת הראשונה שכיהנה בועדת החוץ והביטחון ובהמשך השנים כיהנה כשגרירת ישראל בדנמרק. אסתר יזמה והקימה את "אות הנשיא למתנדב" המוענק על פעילות התנדבותית של מבוגרים או של נוער, אשר תרמו תרומה ייחודית לטובת המדינה והחברה בישראל. אסתר הרימה תרומה חשובה בתחומי ההסברה, התרבות וההתנדבות בקהילה."

אנחנו מברכים את חברתנו, השגרירה אסתר הרליץ, ומודים לה על תרומתה הגדולה לשירות הדיפלומטי ולמדינת ישראל. הרליץ הייתה פורצת דרך עבור נשים רבות בשירות הדיפלומטי, ומילאה את תפקידיה מתוך תחושת שליחות ומחויבות אמיתית לציונות ולישראל. אנו מקווים שהרליץ תמשיך לפעול ולתרום לחברה הישראלית, וגאים בה מאד!

קישור לדף אודותיה בויקיפדיה

הפוסט מצדיעים לשגרירה אסתר הרליץ, כלת פרס ישראל לשנת תשע"ה הופיע ראשון בהאגודה הישראלית לדיפלומטיה

בקרוב יסתיימו הבחירות ויחל המרוץ להרכבת הממשלה. כל מפלגה תשאף לשבץ את אנשיה בתפקידים הבכירים והנחשקים ביותר, וביניהם תפקיד שר החוץ, שבקדנציה הקרובה צפוי להיות משמעותי עד מאד. כל המפלגות כללו במצע הבחירות שלהן פרק הנוגע ליחסי חוץ, בעוד "יש עתיד", "כולנו" ו"ישראל ביתנו" מתייחסות באופן נרחב ומעמיק לדיפלומטיה הישראלית, להסברה ולחיזוק מערך החוץ. האגודה הישראלית לדיפלומטיה פנתה בשאלון אל המפלגות השונות וביקשה את התייחסותן לשאלה, כיצד יפעלו לחיזוק שירות החוץ והדיפלומטיה הישראלית. רובן נענו לאתגר.

לפי בדיקת האגודה הישראלית לדיפלומטיה, מפלגת "יש עתיד" היא המתייחסת במצעה באופן הנרחב ביותר לנושא מעמדו של משרד החוץ. המפלגה מתחייבת לבטל את המשרד לעניינים אסטרטגים ולפעול להחזרת סמכויותיו למשרד החוץ, כגוף הממשלתי האחראי על יישום מדיניות החוץ הכוללת של מדינת ישראל. עוד נכתב במצע, כי "אנו רואים חשיבות בעצירת הכשל המתמשך בתחום ההסברה והדיפלומטיה הציבורית ובבניית מערך הסברה סדור, יוזם ומקצועי, הכשיר להתמודד עם אתגרי ההסברה הקיימים כיום".

ב"ישראל ביתנו", בראשה עומד שר החוץ הנוכחי, אביגדור ליברמן, מציינים את ההישגים של ליברמן כשר חוץ שתרם רבות לחיזוקה ושגשוגה של הדיפלומטיה הישראלית אל מול מציאות עולמית משתנה ופתח למעלה מעשר נציגויות דיפלומטיות חדשות. לפי ישראל ביתנו, “פתיחת שגרירויות חדשות היא התשובה הטובה ביותר להתקפות הטרור כנגד מטרות ישראליות ויהודיות בעולם". בתגובה לפניית האגודה הישראלית לדיפלומטיה, מתחייבת המפלגה "להמשיך לפעול לביצור מעמדה של ישראל בעולם ולחיזוק הדיפלומטיה הישראלית".

מפלגת "כולנו", ששיבצה ברשימתה את השגריר לשעבר מייקל אורן, הצהירה בתשובה לפניית האגודה כי "יש כיום קושי רב לאייש תפקידי מפתח בשגרירויות, מפני שדיפלומטים טובים לא מצליחים לפרנס את משפחתם וחלקם לא גומרים את החודש. 'כולנו' תוביל רפורמה שתבטיח כי הדיפלומט הישראלי יקבל שכר ראוי ויוכל לייצג את ישראל בכבוד". עוד מבטיחים ב"כולנו" להכפיל את תקציב ההסברה של משרד החוץ ולפעול באופן פרו אקטיבי כנגד הדה-לגיטימציה והחרמות על ישראל.

"המחנה הציוני" הדגישו, כי חיזוק שירות החוץ הוא מאבני היסוד של הביטחון והחוסן הלאומי והבטיחו לפעול לכך ש"הסמכויות שמהן שואבים השליחים את כוחם יתאימו לביצוע תפקידם". המפלגה הדגישה כי תיאבק למען "תנאי שכר הולמים לשליחי ושליחות משרד החוץ ולדאגה לבני ובנות זוגם המתלווים אליהם ואליהן".

"מרצ", שהשיבו אף הם לפניית האגודה הישראלית לדיפלומטיה, מציעים לטפל בכשלים מרכזיים בשירות החוץ, לדאוג למינויים ראויים מתוך הדרג המקצועי של משרד החוץ במקום מינויים פוליטיים חיצוניים, ולעגן את סמכויות משרד החוץ בחקיקה, כנהוג במדינות אחרות. עוד הוסיפו, כי "למשרד החוץ אין כיום מדיניות חוץ אקטיבית, אלא רק כזו של תגובה וכיבוי שריפות.”

"הליכוד" ו"הבית היהודי" בחרו שלא להגיב.

שגריר ישראל בתורכיה לשעבר ויו"ר ועדת הנשיאות של האגודה הישראלית לדיפלומטיה, פיני אביבי: "המשא ומתן שמנהלות המעצמות עם איראן בסוגיית הגרעין והאתגרים הרבים ביחסי ישראל עם ארה"ב ואירופה, מחדדים את חשיבותה של הדיפלומטיה במשוואת הביטחון הלאומי ומבהירים לכל אזרח בישראל, עד כמה הביטחון והרווחה הכלכלית שלנו תלויים בהצלחת הדיפלומטיה הישראלית בעולם. חשוב שכל מפלגה שתבחר לכנסת תפעל בנחישות לחיזוק שירות החוץ והדיפלומטיה המקצועית, שהיא כיפת הברזל של ישראל בעולם. הקרב על הבית מתחיל בחוץ."

האגודה הישראלית לדיפלומטיה פועלת לחיזוק שירות החוץ והדיפלומטיה הישראלית.
באגודה חברים שגרירים ודיפלומטים בעבר ובהווה, הפועלים במשותף למען שירות חוץ מקצועי ואיכותי.

הפוסט בחירות 2015: מה הם יעשו כדי לחזק את מערך החוץ? הופיע ראשון בהאגודה הישראלית לדיפלומטיה

"מדד הדיפלומטיה הישראלית" בודק את התפתחות יחסי החוץ של ישראל ביחס למדינות שונות בעולם. לפי הנתונים שנחשפו, איראן, שעד לאחרונה השקיעה סכומים זניחים ביחסיה הדיפלומטים ובמערך החוץ שלה, הגדילה משמעותית את ההשקעות וכעת היא עוקפת את ישראל. איראן הגדילה השנה את תקציב החוץ ב-11%; כ-0.4% מתקציב המדינה מופנה למערך החוץ, לעומת 0.38% במדינת ישראל. איראן מחזיקה ב-167 שגרירויות ברחבי העולם, 60% יותר מישראל. עוד מצביע המדד על נתונים עגומים ביחס להשקעותיה של ישראל במערך החוץ לעומת מדינות ה-OECD: הולנד משקיעה כ4% מתקציבה במערך החוץ, בלגיה כ-3.8%, נורבגיה 2%, תורכיה 0.9%, ארגנטינה 0.6%, יוון 0.4% וישראל בתחתית הרשימה – משקיעה רק 0.38% מתקציב המדינה במערך החוץ. בממוצע, משקיעות המדינות המתקדמות פי 5 מישראל ביחסי החוץ שלהן.

עוד מצביע המדד על כך, שהרשות הפלסטינית מחזיקה ב-100 שגרירויות ונציגויות ברחבי העולם, עם תקציב פעילות לפעילות מדינית ולהסברה העומד על כ-200 מיליון ש”ח (לפי אומדן). מדינת ישראל, בפועל, משקיעה פחות מסכום זה בפעילות הסברה בחו"ל, למרות שהתל"ג הישראלי גבוה פי 30 מזה של הרש"פ. תקציבה של הרשות מתבסס ברובו על תרומות.

תקציב משרד החוץ בישראל הינו 3% בלבד מכלל תקציב הביטחון, נמוך לא רק בהשוואה למדינות המערב אלא גם בהשוואה לאיראן (כ-8%) וירדן (כ-5%). בפועל, מבין המדינות שנדגמו, מדינת ישראל היא המדינה שמשקיעה את האחוז הזעום ביותר בתקציב החוץ בהשוואה לתקציב הביטחון, למרות ריבוי האתגרים ההולכים ומתרחבים בזירה הבינלאומית.

יאיר פרומר, יו"ר הועד המנהל של האגודה הישראלית לדיפלומטיה: “אנחנו מצויים בעידן בו המאבק על עתידה של ישראל מתנהל בזירה הבינלאומית והדיפלומטית. אנו זקוקים לכיפת ברזל דיפלומטית שתאפשר לנו להתמודד עם האתגרים והאיומים הרבים בזירה הבינלאומית, וכן גם בכדי לחזק וליצור שיתופי פעולה כלכליים חדשים שיניבו רווח לישראל. הגדלת תקציב משרד החוץ וגיוס מסיבי של דיפלומטים מקצועיים, הם קריטיים לעתיד ישראל ואזרחיה. השקעה ביחסי חוץ היא אינטרס לאומי הכרחי. מדובר בערובה לביטחון אזרחי ישראל, ובמנוע צמיחה כלכלי משמעותי המאפשר לנו להיות חלק אינטגראלי מהקהילה הבינלאומית.”

להורדת המדד למחשב נא ללחוץ על התמונה.

הפוסט מדד הדיפלומטיה חושף: "ישראל משקיעה ביחסי החוץ פחות מאיראן" הופיע ראשון בהאגודה הישראלית לדיפלומטיה

1 בדצמבר 2014

כנס ההשקה החגיגי של "השדולה לחיזוק מערך החוץ והדיפלומטיה הישראלית", בראשות ח"כ רונן הופמן ובשיתוף האגודה הישראלית לדיפלומטיה, התקיים ב-1 בדצמבר 2014 בכנסת. באירוע השתתפו סגן שר החוץ, ח"כ צחי הנגבי, יו"ר האופוזיציה, ח"כ יצחק (בוז'י) הרצוג וחברי כנסת רבים מכל גווני הקשת הפוליטית, מנכ"לים ובכירי משרד החוץ בעבר ובהווה, שגרירים זרים המוצבים בישראל, אנשי תרבות, נציגות ארגון מדי"ם (משפחות דיפלומטים ישראלים), סטודנטים ותלמידי תיכון ורבים אחרים.

האגודה הישראלית לדיפלומטיה הציגה בכנס את מדד הדיפלומטיה השנתי, הבודק את התפתחות יחסי החוץ של ישראל ביחס למדינות שונות בעולם. הנתונים שהוצגו הראו, כי ההשקעה של מדינת ישראל ביחסי חוץ עדיין נמוכה ביותר, הן בהשוואה למקובל בעולם והן ביחס לאתגרים שעמם נאלצת מדינת ישראל להתמודד בזירה הבינלאומית – מצב שהכרחי וניתן לתקן. כל הדוברים בכנס הדגישו את הצורך להגדיל באופן דרמטי את ההשקעה במערך החוץ, כנדבך מרכזי בביטחון הלאומי וכערובה לביטחונה ולרווחתה של מדינת ישראל. בין ביתר, הובלטו היתרונות הכלכליים של ההשקעה במערך דיפלומטי מקצועי, המשמש מנוע צמיחה כלכלי ומשפיע ישירות על רמת החיים של כל אזרח ואזרח בישראל.

האמן והיוצר עידן רייכל הסביר כיצד השקעה במערך הדיפלומטי תורמת להסברה וליצירת קהל אוהד בעולם:. לדבריו, "ללא הזיהוי הישראלי של הלהקה שלי בחו"ל, אין לה קיום בעולם". רייכל הוסיף, כי "המאבק הדיפלומטי שלנו צריך להיות אינטליגנטי וחריף. עבודת הדיפלומטים הישראלים בחו"ל היא עבודה של אנשים ערכיים מאד, שלא עושים לביתם. אלו אנשים שאם הם היו רוצים לעשות כסף, הם היו הולכים למקומות אחרים. הדיפלומטים של ישראל ראויים לכל הערכה, הם נמצאים בקו הראשון של ישראל בעולם".

ח"כ רונן הופמן,  יו״ר השדולה, אמר, כי ״האדרת מערכת הביטחון על חשבון מערך החוץ של ישראל היא פגיעה בביטחון הלאומי. כל עוד מדיניות החוץ אינה המרכיב המרכזי בביטחון הלאומי, לא נוכל להיות מדינה בטוחה.  התפיסה המתמשכת לאורך דורות, לפיו מערך החוץ הוא רק שירות קונסולרי, היא תפיסה מעוותת היוצרת נזק לישראל. המצב בו יחסי החוץ של ישראל מנוהלים ע״י גנרלים ושליחים מיוחדים, מונע מאנשי משרד החוץ להשתמש ביכולותיהם, שכן יחסי החוץ מנוהלים מעל לראשם. מטרת השדולה היא לקבוע חד משמעית, כי חוץ שווה ביטחון וכל ניסיון להמעיט את חשיבות מדיניות החוץ ולהאדיר על חשבונה את מערכת הביטחון- הוא ניסיון שמהווה פגיעה ישירה ומשמעותית בביטחון הלאומי של ישראל".

מנכ"ל משרד החוץ לשעבר, יואב בירן, שנכח בשדולה: “מדינת ישראל ניצבת מול אתגרים מעשיים – דה לגיטימציה זה לא רק מילים זה גם ניסיונות ממשיים לחרם – כלכלי, תרבותי ואקדמי. לא רחוק היום שישרפו ספרים של אקדמאים ישראלים. מאז הקמתו לא ניתנו למשרד החוץ סמכויות וכלים מתאימים כדי לבצע את עבודתו. כלי הכלים המתאימים אי אפשר להתמודד עם האתגרים הרובצים לפתחה של ישראל.”

הפוסט השקה חגיגית של "השדולה לחיזוק מערך החוץ והדיפלומטיה" בכנסת הופיע ראשון בהאגודה הישראלית לדיפלומטיה