התערוכה, שהופקה במשותף על ידי האגודה הישראלית לדיפלומטיה, משרד החוץ וארכיון המדינה, סוקרת 100 שנים של דיפלומטיה ישראלית, חשאית וגלויה, ומציגה את המגוון הרב של העשייה הדיפלומטית הישראלית והשפעתה הרבה על מכלול החיים בישראל. בנוסף, בתערוכה מוצגים לראשונה לציבור מסמכים נדירים משלושת ביקוריו של נשיא מצרים, אנואר סאדאת, בישראל – לפני חתימת הסכם השלום ואחריו – בירושלים, בבאר שבע ובחיפה, וכן מסמכים הקשורים להסכם השלום עם מצרים.

התערוכה מתמקדת בחמש תקופות מרכזיות, אשר כל אחת מהן מהווה אבן יסוד בעיצוב המציאות הישראלית: הדיפלומטיה הציונית עד קום המדינה, ביסוס היחסים עם מדינות העולם בשנים 1948-1965, החתירה לשלום והסכם השלום עם מצרים, 1979-1974, יחסי ישראל עם העולם המתפתח והדיפלומטיה הישראלית – צופה פני עתיד.

יו"ר הנהלת האגודה הישראלית לדיפלומטיה, יאיר פרומר: "בעולם מורכב ומרובה אתגרים, שבו אנו חיים, אין תחליף לדיפלומטיה המקצועית ככלי לחולל שינוי. אין אירוע בתולדות העם והמדינה אשר לא הושפעו ועוצבו על ידי עבודה דיפלומטית מאומצת, גם אם זו נותרת פעמים רבות מאחורי הקלעים. במציאות המורכבת שבה המערכת הבינלאומית הולכת ונהיית מבוזרת ורב-קוטבית, חשיבותה של הדיפלומטיה רק הולכת וגוברת בהבטחת עתידה הלאומי של מדינת ישראל.

נעם כץ, סמנכ"ל תקשורת והסברה במשרד החוץ: "הדיפלומטיה הציונית של לפני קום המדינה והדיפלומטים של מדינת ישראל היו והינם בקו החזית הקדמי של אבטחת חוסנה וביצורה של ישראל. התערוכה נותנת הצצה אל העשייה הנרחבת והמגוונת של משרד החוץ ואנשיו, המשפיעה על כל אחד ואחת מאתנו. אין מקום מתאים יותר להצגתה ממוסד כיד בן צבי המקדיש את עצמו לחקר תולדות ארץ ישראל"

התערוכה תוצג ביד יצחק בן-צבי בחודשיים הקרובים ותהיה פתוחה לציבור הרחב בימים א'-ה' בין השעות 08:00-18:00.

הפוסט פתיחה חגיגית לתערוכת "הגלוי והנסתר" ביד יצחק בן-צבי הופיע ראשון בהאגודה הישראלית לדיפלומטיה

הצהרת בלפור הייתה הישג יוצא דופן, שדרש הבנה בינלאומית מעמיקה של השינויים העולמיים. שלושים שנה אחרי, באותו חודש, התקבלה בכ"ט בנובמבר ההחלטה באו"ם על החלטת החלוקה של האו"ם. המהלכים שאפשרו הכרה כלל עולמית במפעל הציוני, רלוונטיים גם היום

יעקב ליבנה

השנה, חודש נובמבר סמלי במיוחד, משום שבתחילתו צוינו מאה שנים להצהרת בלפור, מאה שנים של עשייה מרובה ומגוונת לדיפלומטיה הישראלית. לצד זאת, ב-29 בנובמבר יחלפו שבעים שנים מאז החלטת החלוקה של האו"ם. אלו הישגים שדרשו הבנה בינלאומית מעמיקה. הצלחתם הניחה את אבני הפינה להקמת המדינה. אז מה הלקחים שהפקנו מהישגים אלו?

הצהרת בלפור התפרסמה בעיצומה של מלחמת העולם הראשונה. באותו חודש בשנת 2017, לא היה ברור מי ינצח. האם אלו יהיו מדינות "ההסכמה" בראשות בריטניה, צרפת ורוסיה, או מדינות "הציר" בהובלת גרמניה וטורקיה. רוסיה המהפכנית עמדה על סף פרישה מהלחימה. בלונדון האמינו שהצהרה בעד היהודים תעזור להשאיר את רוסיה במלחמה, משום שבמהפכה הסובייטית פעלו יהודים רבים. הבריטים גם סברו כי הצהרה פרו-יהודית תסייע לאימפריה הבריטית בהסדר המדיני המתוכנן. דיפלומטים ציוניים, כמו ויצמן, שקראו נכון את המפה הבינלאומית, הניחו את אבני היסוד של המנדט הבריטי בישראל.

כך גם היה בכ"ט בנובמבר 1947, כשהדיפלומטים שלנו עשו את הלא ייאמן והוכיחו יכולת להצליח בעולם משתנה. בעקבות מלחמת העולם השנייה עמדה הדיפלומטיה הציונית בפני האתגר של להיות או לחדול. הישוב בארץ מנה כמה מאות אלפים בלבד. השואה כרתה איברים חיוניים מהעם היהודי ועתידו היה לוט בערפל. למרות אמפתיה מסוימת כלפי העם היהודי בגלל השואה, התנהלה המערכת הגלובלית של המלחמה הקרה לפי חישובים מושכלים ומנותקים מרגש. החישובים הראו באותם זמנים, שעצרת האו"ם תאשר את הקמתה של מדינה יהודית רק בהינתן תמיכה הן של ארצות הברית והן של ברית המועצות. אולם על רקע העימות החזיתי ביניהן הדבר נראה בלתי אפשרי. כנגד כל הסיכויים, החלטת החלוקה אכן התקבלה בתמיכת שתי מעצמות העל.

אמנם חלפו שנים רבות, אבל גם כיום אנו נמצאים בתהליך של שינוי מואץ בזירה הבינלאומית. שינוי זה מחייב את הדיפלומטיה הישראלית להמשיך ולהשקיע בשותפויות עם מדינות רבות אל מול אתגרים רבים ומורכבים. מדינת ישראל פועלת כיום ביותר מ-160 מדינות מתוך כ-85 שגרירויות ו-15 קונסוליות כלליות. אנחנו יוצרים קשרים מדיניים, אסטרטגיים, קשרי כלכלה, סחר, מדע, מידע, הסברה, תרבות, סיוע בינלאומי, משפט, קשרים קונסולריים, ואף מנהלים מדי יום אלפי פרויקטים, שנועדו לשמר ולחזק את החוסן הלאומי של ישראל.

אחרי מאה שנים של עשייה דיפלומטית, שמתאפיינת במציאת שותפים ובעלי ברית בזירות שונות. הדיפלומטיה הזו רלבנטית היום בדיוק כמו אז, בימי הצהרת בלפור והחלטת ה-כ"ט בנובמבר. לכן, חשוב להתמיד בהגדלת היכולת של משרד החוץ לפעול בכל הזירות, להמשיך להגיע לקהלים שלא מכירים אותנו ולחזק את הקשר עם אלה שכן. אנו חייבים להמשיך להתמודד גם עם אתגרי היום והמחר בתחומי טכנולוגיה, מדע, חלל, סייבר, איכות סביבה. המשך עשייה דיפלומטית מקצועית, מושכלת ורב-כיוונית כזו היא ערובה לעתיד בטוח וטוב יותר למדינת ישראל.

הכותב הינו מנהל מחלקת אירו-אסיה במשרד החוץ ומזכיר האגודה הישראלית לדיפלומטיה

מקור: אתר וואלה!, 26 בנובמבר 2017

הפוסט מאה שנים להצהרת בלפור: האם מהלך כזה אפשרי היום? הופיע ראשון בהאגודה הישראלית לדיפלומטיה