וולטר איתן היה ממייסדי משרד החוץ וכיהן כמנכ"לו הראשון בין השנים 1948-1959, תחת שרי החוץ משה שרת וגולדה מאיר. בתקופת הנהגתו את שירות החוץ הישראלי הותוו קווי המתאר של משרד החוץ ועוצבה דמותה של הדיפלומטיה הישראלית. ב-1949 עמד איתן בראש משלחת ישראל לשיחות שביתת הנשק ברודוס ולשיחות עם מדינות ערב בועידת לוזאן. בשנת 1960 יצא לשליחות דיפלומטית בצרפת, שם שימש כשגריר במשך עשור.

ד"ר בוכניק-חן שרטט קווים לדמותו של המנכ"ל הראשון של משרד החוץ, ופרש את יריעת עבודתו ותרומתו הגדולה והמיוחדת להקמת המשרד ולרקמת היחסים הדיפלומטיים עם מדינות העולם, לאחר הקמת המדינה ובשנותיה הראשונות. בין היתר סיפר על מערכת היחסים המיוחדת ורבת האמון עם שר החוץ מר משה שרת, עם נשיא צרפת, מר שארל דה גול, עם בכירי משרד החוץ דאז ועם צוות השגרירות ואף עם משפחותיהם – יחסים שהושפעו מאישיותו המיוחדת, מאהבת האדם שבו ומנאמנותו הבלתי מעורערת לתפקידיו השונים.

השגריר בדימוס יואל שר, שעבר עם איתן בשגרירות בפריס, סיפר אף הוא על מורו ורבו, על היותו מורה דרך, מחנך ומדריך דיפלומטי, ועל הטמעת תכונות מקצועיות ואנושיות שסייעו לו רבות אחר כך במילוי תפקידיו הדיפלומטיים בנציגויות בהן שירת.

השגריר פיני אביבי הקדיש את דבריו לצוערים. אביבי הפנה את הזרקור לאלה שרק החלו את דרכם במשרד החוץ וייעץ להם ללמוד ולהעמיק ידע על ראשית הקמתו של המשרד, על נושאי התפקידים המרכזיים ועל רוח העבודה המסורה למען המטרה החשובה.

בנו של ד"ר איתן, ג'וני והנכד יואב סיפרו על אבא וסבא ושבחו את הדוברים לפניהם, שהוסיפו להם מידע אותו שמעו לראשונה בערב זה.

את הערב ארגנה והנחתה נטע שביט, שהייתה עד לאחרונה יו"ר ועד הגמלאים של משרד החוץ.

הפוסט השקת ספר חדש על וולטר איתן – המנכ"ל הראשון של משרד החוץ הופיע ראשון בהאגודה הישראלית לדיפלומטיה

על אף האתגרים הרבים, המשיכה האגודה גם השנה לפעול לקידום יעדיה, ובהם שיפור רווחת הדיפלומטים הישראלים וחיזוק מעמדה של הדיפלומטיה הישראלית ותדמיתה בקרב ציבור הרחב. יו"ר נשיאות האגודה, השגריר פיני אביבי, הודה לחברות וחברי האגודה, התורמים מזמנם, מרצם וניסיונם לטובת פעילותה, ומאפשרים לה לקדם את מטרותיה.

חברי האגודה שמעו סקירה מקיפה מפי יו"ר הוועד המנהל של האגודה, יאיר פרומר, על הפעילות שבוצעה במהלך השנה החולפת, כמו גם עדכון על תכניות לפעילות בשנה הבאה.

בין הפעילויות שביצעה האגודה בשנה החולפת:

• הרצאות וימי עיון לסטודנטים, מורים, תלמידים וקהלים שונים על הדיפלומטיה הישראלית ושירות החוץ
• הגדלת הפעילות ברשתות החברתיות – הפצת מידע ופרסומים על הדיפלומטיה הישראלית
• כתיבת מאמרים על הדיפלומטיה הישראלית לטובת ספר מורשת שירות החוץ
• תיעוד ההיסטוריה הדיפלומטית של ישראל באמצעות ראיונות עם ותיקי שירות החוץ (בשיתוף משרד החוץ וועד גמלאי שירות החוץ)
• כתיבה ועדכון של ערכים על הדיפלומטיה הישראלית ושירות החוץ הישראלי בויקיפדיה העברית
• מפגש משותף עם ותיקי שירות החוץ והאגף לדיפלומטיה ציבורית במשרד החוץ בנושא חיזוק תדמיתו של שירות החוץ
• שיתוף פעולה עם מכון אבא אבן במסגרת פרויקט "מודל מכון אבא אבן לשינוי תפיסתי בשירות החוץ הישראלי"
• השתתפות בכנסי מדיניות החוץ של ישראל של מכון "מיתווים"
• פרויקט "משה שרת" – סיוע באיסוף חומרי ארכיון לטובת סרט תיעודי על פועלו ומורשתו של שר החוץ הראשון

בסיכום המפגש אישרה האספה הכללית את הדו"חות הכספיים לשנת 2019, הדו"ח המילולי ודו"ח ועדת הביקורת.

הפוסט על אף אתגרי הקורונה, האגודה ממשיכה לפעול לקידום יעדיה הופיע ראשון בהאגודה הישראלית לדיפלומטיה

4 במאי 2020

 

דו"ח מבקר המדינה שהתפרסם היום, מצביע על משבר במערך החוץ הישראלי אשר פוגע ביכולתה של ממשלת ישראל לקדם אינטרסים בינ"ל ולחזק את מעמדה בזירה העולמית. 

בעקבות פרסום דו"ח מבקר המדינה על הליקויים החמורים במערך החוץ, האגודה הישראלית לדיפלומטיה מתריעה מפני ההשלכות החמורות של המשך הפגיעה במשרד החוץ ובשירות החוץ של ישראל.

נשיא האגודה, השגריר פיני אביבי, אמר, כי "ריבוי המשרדים והארגונים הממשלתיים הפועלים בחו"ל ללא תיאום עם משרד החוץ, שהוא הגורם המקצועי המופקד על יחסי החוץ, מסב נזק ליכולתה של ממשלת ישראל לממש אינטרסים מדיניים וביטחוניים ראשונים במעלה. הצמצום בסמכויות המשרד וביזורן על פני משרדי ממשלה רבים מוביל לא רק לפגיעה באפקטיביות של מאמצי ישראל בזירה הבינ"ל, אלא גם לבזבוז משאבים באופן רוחבי, יצירת כפילויות במגזר הממשלתי וכן חוסר תיאום, סנכרון ושיתוף פעולה. כל זאת, במקום ריכוז מאמץ תקציבי וניהולי ראוי."

 

 

דו"ח המבקר אף קבע כי מהלכים חפוזים מצד משרד האוצר לסגירת נציגויות ישראל בחו"ל ללא הליך סדור ומקצועי ובניגוד לכללי מנהל תקין, נעשו מבלי לבחון את ההשפעות של כך על יחסי החוץ. מהלכים אלו הובילו לפגיעה של ממש ולירידה ניכרת בפעילות הדיפלומטית של ישראל לקידום יעדים מדיניים וביטחוניים, קידום הכלכלה הישראלית, שיתופי פעולה בינלאומיים בנושא מחקר ופיתוח, מניעת חרמות ומאבק בדה-לגיטימציה, מאבק בזירת המשפט הבינ"ל, סיוע למדינות מתפתחות, העמקת הקשר עם יהדות התפוצות וסיוע לישראלים בחו"ל הזקוקים לעזרה.

 

לדברי השגריר אביבי, "מגפת הקורונה מוכיחה פעם נוספת את נחיצותו של שירות חוץ יעיל, אפקטיבי ומוכן. משרד החוץ הוביל לחילוצם של אלפי ישראלים והחזרתם ארצה ולהבאת ציוד רפואי מציל חיים לאזרחי ישראל תוך עקיפת מכשולים בירוקרטים אך גם עמידה איתנה על שימור הקשרים המדיניים החזקים של ישראל עם אומות העולם.

 

"התקופה הקרובה מהווה הזדמנות למדינת ישראל לשפר את מעמדה, כלכלתה וקשריה עם מדינות אחרות בעולם. אולם כדי להשיג זאת, חייבים להקצות תקציב ראוי לשירות החוץ ולמשרד החוץ הישראלי. כל זאת, תוך הבטחה, כי פעולת שאר הגופים הממשלתיים בזירה הבינ"ל תיעשה באופן מתואם, מוסדר ועל פי קריטריונים מקצועיים.

 

"דווקא היום, י' באייר, יום הרצל, לציון יום הולדתו של חוזה המדינה אשר פעל באמצעים מדיניים להגשמת הבלתי ייאמן, ניתן וצריך לחזק את שירות החוץ כדי לאפשר לממשלת ישראל לממש את יעדיה בזירה העולמית ולבצר את ביטחונה ועוצמתה."

הפוסט הפגיעה במשרד החוץ – נזק מתמשך למדינת ישראל הופיע ראשון בהאגודה הישראלית לדיפלומטיה

במסגרת האירוע הציגו התלמידים את תוצרי פרויקט הגמר שלהם, בו התבקשו לבחור סכסוך הקיים בקהילה שלהם, לחקור, להציע פתרונות וליצור תוצר שיפתור את הסכסוך. לאורך כל תהליך העבודה, הושם דגש על כישורי גישור מתקדמים שיכולים לקדם את הפתרון היעיל ביותר. בכירים ממשרד החינוך בחרו את הפרויקטים המצטיינים של השנה. במקביל, התקיימו שני פאנלים, בהם התארחו דיפלומטים ישראלים ודיפלומטים בכירים המשרתים בישראל, כמו גם פעילי דיפלומטיה אזרחית, שמקדמים סיוע והבנה בין עמים ואנשים.

אנו מברכים את התלמידים שבחרו במגמת הדיפלומטיה ומקווים לראות רבים מהם משתלבים בעתיד בשירות החוץ של ישראל!

הפוסט סיום המחזור הראשון של מגמת דיפלומטיה ותקשורת הופיע ראשון בהאגודה הישראלית לדיפלומטיה

ראש הממשלה, שנאם בטקס, התייחס למעבר הצפוי של שגרירות ארה"ב לירושלים: "בסוף השבוע קיבלנו הוכחה נוספת לעוצמה ולחשיבות הקשר עם ארה"ב. אני מודה מעומק הלב לנשיא טראמפ על הודעתו ההיסטורית שהשגרירות האמריקאית תעבור לירושלים סמוך למועד חגיגות ה-70 למדינת ישראל." לדברי נתניהו, "אני גם בטוח, שבעקבות ארה"ב יעבירו מדינות נוספות את השגרירות שלהם לירושלים". ראש הממשלה בירך את פרופ' ארנס על קבלת הפרס: "מישה היקר, זהו רגע של הכרת תודה ציבורית וגם אישית. יצאתי נשכר מהחברות המשותפת שלנו, מהסיוע רב השנים, מהעצה החכמה, מהתבונה הנדירה שדבר לא נגרע ממנה. אמרת לי: 'בכל יום אני מסתכל על מדינת ישראל באושר, כי החלום התגשם'. בשמי ובשם אזרחי ישראל – תודה מישה. תודה על תרומתך להגשמת החלום".

יו"ר האגודה הישראלית לדיפלומטיה, יאיר פרומר: "אנו גאים להעניק את הפרס לפרופסור ארנס, המגלם באישיותו ובמעשיו את הקשר ההדוק בין דיפלומטים לביטחון וממשיך להשפיע על השיח הציבורי בישראל".

ארנס הודה לראש הממשלה ולאגודה הישראלית לדיפלומטיה וציין לשבח את אנשי שירות החוץ ואנשי הצוות המצוינים עמם עבד בתקופת כהונתו כשגריר וכשר החוץ. לדבריו, "היחסים עם ארה"ב כיום, הם הטובים שהיו אי פעם – בכל הדרגים". הוא תיאר את התרומה העצומה שהייתה למייסדי שירות החוץ הישראלי לחוסנה של מדינת ישראל, וסיכם: "מאז ועד היום נעשתה עבודה דיפלומטית עניפה, אך לדיפלומטיה הישראלית נכונו עוד אתגרים רבים. פריצות הדרך שנעשו בשנים האחרונות – פריצות גדולות, אפילו פריצות ענק – מהוות בסיס איתן לעתיד הדרך."

בטקס, שהתקיים במשרד החוץ בירושלים, השתתפו חברי כנסת, שרים לשעבר, מנכ"ל משרד החוץ, שגרירים ודיפלומטים בכירים בעבר ובהווה, חניכי קורס הצוערים של משרד החוץ ואורחים נכבדים נוספים. במה שהפך כבר למסורת, הוזמנו השנה להשתתף בטקס כחמישים "שגרירים צעירים" – תלמידי בתי ספר תיכון מכל רחבי הארץ, הלומדים על דיפלומטיה ועל ניהול יחסי החוץ של ישראל. השגרירים הצעירים הכינו ברכה מיוחדת לפרופ' ארנס לרגל הזכייה בפרס והעניקו לו זר פרחים.

פרופסור משה ארנס כיהן בתפקידים החשובים של שר החוץ, שר הביטחון, שגריר ישראל בוושינגטון ועוד. מזכיר האגודה הישראלית לדיפלומטיה, יעקב ליבנה, ציין את נימוקי וועדת הפרס: "פרופ' משה ארנס פעל בעקביות במטרה לקדם את יחסי החוץ של ישראל ולבצר את מעמדה הבינלאומי של המדינה. ארנס העריך נכונה את תפקידה החיוני של הדיפלומטיה המקצועית בזירה הבינלאומית, המשתנה תדיר ומחייבת מקצוענות ואורך רוח להשגת המטרות. במהלך כהונתו כשר החוץ, הצליח פרופ' ארנס לקדם את מעמדה של הדיפלומטיה הישראלית ושל משרד החוץ, וזאת יד ביד עם עובדי משרד החוץ. בעבודה מקצועית הוא אפשר את המשך תרומתה המתמשכת של הדיפלומטיה הישראלית לביטחון הלאומי של מדינת ישראל ולהגנה על האינטרסים החיוניים ביותר שלה."

פרס הדיפלומטיה הישראלית מוענק על ידי האגודה הישראלית לדיפלומטיה, הפועלת לחיזוק מעמדה של הדיפלומטיה המקצועית ושירות החוץ הישראלי.

לצפייה בטקס המלא לחצו כאן.

הפוסט פרס הדיפלומטיה הישראלית הוענק לפרופסור משה ארנס הופיע ראשון בהאגודה הישראלית לדיפלומטיה

התערוכה, שהופקה במשותף על ידי האגודה הישראלית לדיפלומטיה, משרד החוץ וארכיון המדינה, סוקרת 100 שנים של דיפלומטיה ישראלית, חשאית וגלויה, ומציגה את המגוון הרב של העשייה הדיפלומטית הישראלית והשפעתה הרבה על מכלול החיים בישראל. בנוסף, בתערוכה מוצגים לראשונה לציבור מסמכים נדירים משלושת ביקוריו של נשיא מצרים, אנואר סאדאת, בישראל – לפני חתימת הסכם השלום ואחריו – בירושלים, בבאר שבע ובחיפה, וכן מסמכים הקשורים להסכם השלום עם מצרים.

התערוכה מתמקדת בחמש תקופות מרכזיות, אשר כל אחת מהן מהווה אבן יסוד בעיצוב המציאות הישראלית: הדיפלומטיה הציונית עד קום המדינה, ביסוס היחסים עם מדינות העולם בשנים 1948-1965, החתירה לשלום והסכם השלום עם מצרים, 1979-1974, יחסי ישראל עם העולם המתפתח והדיפלומטיה הישראלית – צופה פני עתיד.

יו"ר הנהלת האגודה הישראלית לדיפלומטיה, יאיר פרומר: "בעולם מורכב ומרובה אתגרים, שבו אנו חיים, אין תחליף לדיפלומטיה המקצועית ככלי לחולל שינוי. אין אירוע בתולדות העם והמדינה אשר לא הושפעו ועוצבו על ידי עבודה דיפלומטית מאומצת, גם אם זו נותרת פעמים רבות מאחורי הקלעים. במציאות המורכבת שבה המערכת הבינלאומית הולכת ונהיית מבוזרת ורב-קוטבית, חשיבותה של הדיפלומטיה רק הולכת וגוברת בהבטחת עתידה הלאומי של מדינת ישראל.

נעם כץ, סמנכ"ל תקשורת והסברה במשרד החוץ: "הדיפלומטיה הציונית של לפני קום המדינה והדיפלומטים של מדינת ישראל היו והינם בקו החזית הקדמי של אבטחת חוסנה וביצורה של ישראל. התערוכה נותנת הצצה אל העשייה הנרחבת והמגוונת של משרד החוץ ואנשיו, המשפיעה על כל אחד ואחת מאתנו. אין מקום מתאים יותר להצגתה ממוסד כיד בן צבי המקדיש את עצמו לחקר תולדות ארץ ישראל"

התערוכה תוצג ביד יצחק בן-צבי בחודשיים הקרובים ותהיה פתוחה לציבור הרחב בימים א'-ה' בין השעות 08:00-18:00.

הפוסט פתיחה חגיגית לתערוכת "הגלוי והנסתר" ביד יצחק בן-צבי הופיע ראשון בהאגודה הישראלית לדיפלומטיה

הצהרת בלפור הייתה הישג יוצא דופן, שדרש הבנה בינלאומית מעמיקה של השינויים העולמיים. שלושים שנה אחרי, באותו חודש, התקבלה בכ"ט בנובמבר ההחלטה באו"ם על החלטת החלוקה של האו"ם. המהלכים שאפשרו הכרה כלל עולמית במפעל הציוני, רלוונטיים גם היום

יעקב ליבנה

השנה, חודש נובמבר סמלי במיוחד, משום שבתחילתו צוינו מאה שנים להצהרת בלפור, מאה שנים של עשייה מרובה ומגוונת לדיפלומטיה הישראלית. לצד זאת, ב-29 בנובמבר יחלפו שבעים שנים מאז החלטת החלוקה של האו"ם. אלו הישגים שדרשו הבנה בינלאומית מעמיקה. הצלחתם הניחה את אבני הפינה להקמת המדינה. אז מה הלקחים שהפקנו מהישגים אלו?

הצהרת בלפור התפרסמה בעיצומה של מלחמת העולם הראשונה. באותו חודש בשנת 2017, לא היה ברור מי ינצח. האם אלו יהיו מדינות "ההסכמה" בראשות בריטניה, צרפת ורוסיה, או מדינות "הציר" בהובלת גרמניה וטורקיה. רוסיה המהפכנית עמדה על סף פרישה מהלחימה. בלונדון האמינו שהצהרה בעד היהודים תעזור להשאיר את רוסיה במלחמה, משום שבמהפכה הסובייטית פעלו יהודים רבים. הבריטים גם סברו כי הצהרה פרו-יהודית תסייע לאימפריה הבריטית בהסדר המדיני המתוכנן. דיפלומטים ציוניים, כמו ויצמן, שקראו נכון את המפה הבינלאומית, הניחו את אבני היסוד של המנדט הבריטי בישראל.

כך גם היה בכ"ט בנובמבר 1947, כשהדיפלומטים שלנו עשו את הלא ייאמן והוכיחו יכולת להצליח בעולם משתנה. בעקבות מלחמת העולם השנייה עמדה הדיפלומטיה הציונית בפני האתגר של להיות או לחדול. הישוב בארץ מנה כמה מאות אלפים בלבד. השואה כרתה איברים חיוניים מהעם היהודי ועתידו היה לוט בערפל. למרות אמפתיה מסוימת כלפי העם היהודי בגלל השואה, התנהלה המערכת הגלובלית של המלחמה הקרה לפי חישובים מושכלים ומנותקים מרגש. החישובים הראו באותם זמנים, שעצרת האו"ם תאשר את הקמתה של מדינה יהודית רק בהינתן תמיכה הן של ארצות הברית והן של ברית המועצות. אולם על רקע העימות החזיתי ביניהן הדבר נראה בלתי אפשרי. כנגד כל הסיכויים, החלטת החלוקה אכן התקבלה בתמיכת שתי מעצמות העל.

אמנם חלפו שנים רבות, אבל גם כיום אנו נמצאים בתהליך של שינוי מואץ בזירה הבינלאומית. שינוי זה מחייב את הדיפלומטיה הישראלית להמשיך ולהשקיע בשותפויות עם מדינות רבות אל מול אתגרים רבים ומורכבים. מדינת ישראל פועלת כיום ביותר מ-160 מדינות מתוך כ-85 שגרירויות ו-15 קונסוליות כלליות. אנחנו יוצרים קשרים מדיניים, אסטרטגיים, קשרי כלכלה, סחר, מדע, מידע, הסברה, תרבות, סיוע בינלאומי, משפט, קשרים קונסולריים, ואף מנהלים מדי יום אלפי פרויקטים, שנועדו לשמר ולחזק את החוסן הלאומי של ישראל.

אחרי מאה שנים של עשייה דיפלומטית, שמתאפיינת במציאת שותפים ובעלי ברית בזירות שונות. הדיפלומטיה הזו רלבנטית היום בדיוק כמו אז, בימי הצהרת בלפור והחלטת ה-כ"ט בנובמבר. לכן, חשוב להתמיד בהגדלת היכולת של משרד החוץ לפעול בכל הזירות, להמשיך להגיע לקהלים שלא מכירים אותנו ולחזק את הקשר עם אלה שכן. אנו חייבים להמשיך להתמודד גם עם אתגרי היום והמחר בתחומי טכנולוגיה, מדע, חלל, סייבר, איכות סביבה. המשך עשייה דיפלומטית מקצועית, מושכלת ורב-כיוונית כזו היא ערובה לעתיד בטוח וטוב יותר למדינת ישראל.

הכותב הינו מנהל מחלקת אירו-אסיה במשרד החוץ ומזכיר האגודה הישראלית לדיפלומטיה

מקור: אתר וואלה!, 26 בנובמבר 2017

הפוסט מאה שנים להצהרת בלפור: האם מהלך כזה אפשרי היום? הופיע ראשון בהאגודה הישראלית לדיפלומטיה

מאת אייל פרופר, הוצאת הספרים של האוניברסיטה הפתוחה

צמיחתה המהירה של סין בעשורים האחרונים והשתלבותה במערכת המדינית הבינלאומית ממקדים סביבה עניין ותשומת לב, ולצדם חשש מכוונות המפלגה הקומוניסטית השלטת. חלק מכריע בשינוי שעוברת הרפובליקה העממית של סין קשור לחשיפתה הנרחבת לזירה הבינלאומית והשתלבותה העמוקה במערכת הגלובלית. השינוי תבע אימוץ של תפיסות שונות וחדשניות לעומת המקובל בעבר, וחייב היערכות מחודשת של הארגונים המופקדים על מדיניות החוץ הסינית, ובראש ובראשונה משרד החוץ.

הספר פנדה או דרקון? – ניהול מדיניות החוץ הסינית בעידן הרפורמות, מציג את השינויים שנעשו במהלך עשרות השנים האחרונות במדיניות החוץ הסינית וכיצד ניהל הממסד הדיפלומטי הסיני את המדיניות הלכה למעשה. בכתיבת הספר הסתייע מחברו ד"ר אייל פרופר בידע אקדמי ובמידע ראשוני שרכש בשנות שירותו בסין ובניסיונו הדיפלומטי.

פרופר מנתח, בחתך כרונולוגי, את השינויים המעשיים והארגוניים בניהול מדיניות החוץ לאחר תחילת הרפורמות בשנות השבעים של המאה הקודמת בהנהגת דנג סיאו-פינג. בעזרת המעקב ההשוואתי אחר התפתחות ניהול המדיניות בכל עשור הוא משרטט את הדרך הארוכה והעקבית שבה צועדת סין, ממדיניות המבוססת על שיקולים אידאולוגיים ומהפכניים, למדיניות חוץ מעשית, שנועדה תחילה לפתוח את דלתות סין להשקעות זרות ולקידום יחסים כלכליים ומדיניים עם מרבית מדינות העולם, ללא התייחסות להבדלים הפוליטיים ביניהן.

מדיניות זו נמשכת כיום באמצעות מדיניות חוץ נמרצת ופעילה בראשות מזכיר המפלגה והנשיא סי ג'ין-פינג, שתכליתה פיתוח האינטרסים הלאומיים באמצעות קידום מעמדה הבינלאומי של המעצמה הסינית בארגונים גלובליים ואזוריים.

ד"ר אייל פרופר, סגן ראש האגף לעניינים אסטרטגיים במשרד החוץ, שירת שבע שנים בשגרירות ישראל בבייג'ינג. בפעם הראשונה, לאחר כינון היחסים הרשמיים בין ישראל וסין בשנת 1992, בתפקיד יועץ לענייני תקשורת, תרבות ואקדמיה ובשנים 2006-2002 היה הציר המדיני וממלא-מקום השגריר. כיום הוא גם מרצה אורח בנושא מדיניות החוץ הסינית בחוג ללימודי אסיה באוניברסיטה העברית, בתכנית ארגוב למצטיינים ובתכנית ללימודי ממשל ודיפלומטיה בבית ספר לאודר במרכז הבינתחומי בהרצליה.

↵ דף הספר באתר "למדא" – חנות הספרים של האוניברסיטה הפתוחה

הפוסט פנדה או דרקון? ספר חדש הופיע ראשון בהאגודה הישראלית לדיפלומטיה

מאת: נועם זיצמן ונעמה אביעד

הספר מספק לקורא הצצה אינטימית וחד פעמית לקולותיהם של מיליוני צעירים ברחבי העולם הערבי, שנהרו בשנת 2011 אל הרחובות והכיכרות ובפיהם הקריאה: "העם רוצה בהפלת השלטון". הם ערערו את יציבותם של משטרים ששלטו שנים ארוכות והצליחו להביא להפלת שלטונם של עלי עבדאללה צאלח בתימן ושל בן עלי בתוניסיה.

טעמן של התקווה והאופוריה שהיו מנת חלקם של ההמונים, התחלף עד מהרה באכזבה ובתחושה שהמהפכה למענה נלחמו, נגנבה מהם על ידי גורמים מאורגנים יותר או אלימים יותר. בהדרגה, חלחלה בציבור ההכרה, כי המטרות שלשמן יצאו לרחובות, לא התממשו, ומצבו של האזרח הפשוט במדינות ערב אף הורע. אלה שהפגינו בתחילת 2011, מצאו את עצמם מסתתרים מאחורי מקלדותיהם או תרים אחר מחסה מפני האלימות הגואה בחלק מן המדינות.

הספר מקבץ את השירים שהיו חלק מן הפסקול של השנים האחרונות בעולם הערבי – שירי רוק, היפ-הופ, ראפ ועוד – שזכו למיליוני צפיות באתר יוטיוב והפכו להמנוניהם של ההמונים, תחילה ברחובות ובכיכרות ואחר כך בתוככי הבתים. המחברים מנתחים את השינוי ההיסטורי הנרחב שעבר העולם הערבי בשש השנים האחרונות דרך הפרספקטיבה של השירים העממיים.

נועם זיצמן, בעל תואר שני בלימודי מזרח תיכון מאוניברסיטת חיפה, סיים לאחרונה שירות ארוך שנים במרכז למחקר מדיני במשרד החוץ, שם שימש כחוקר בכיר בחטיבת המזרח התיכון. זיצמן, בעל רקע מבצעי ארוך שנים בקהיליית המודיעין הישראלית, משמש כיום כאנליסט בכיר בחברה פרטית העוסקת בניהול סיכונים וחקר טרור.

נעמה אביעד, בעלת תואר שני בלימודי האסלאם והמזרח התיכון ושפה וספרות ערבית מהאוניברסיטה העברית, משמשת כחוקרת בכירה במרכז למחקר מדיני במשרד החוץ בחטיבת המזרח התיכון.

↵ דף הספר באתר הוצאת "מינרווה"

רישומים משליחותי כשגריר ישראל

באוסטריה, סלובניה וסלובקיה, אוגוסט 1993 – דצמבר 1995

מאת: יוסף גוברין

ספרו החדש של השגריר (בדימוס) יוסף גוברין יצא לאור לאחרונה בהוצאת "מאגנס". הספר מבוסס על פעילותו של המחבר להרחבה ולהעמקה של קשרי ישראל עם שלוש המדינות, בהן כיהן כשגריר בין אוגוסט 1993 לדצמבר 1995. בספר מתאר גוברין את שיחותיו עם ראשי מדינות אלה ושיחותיהם של ראשי מדינת ישראל עמם, את מדיניות הפנים והחוץ של שלוש המדינות וכן את הקהילות היהודיות המקומיות והפעילות למען טיפוח הקשרים עמן וחיזוק מעמדן הלאומי-ציוני. הרישומים נושאים אופי תיעודי והם מקור ייחודי וחשוב בחקר תולדות יחסי ישראל עם אוסטריה, סלובניה וסלובקיה מראשית שנות התשעים במאה הקודמת, עם סיום "המלחמה הקרה" בעקבות התפרקותה של ברית המועצות, קריסתם של המשטרים הקומוניסטיים במזרח אירופה, סיום כהונתו של קורט ולדהיים כנשיא אוסטריה שהוכר בעולם ובישראל כ"אישיות בלתי רצויה" וכן החתימה על הסכמי אוסלו בין ישראל לאש"ף.

יוסף גוברין נולד ב-1930 בצ'רנוביץ (אז רומניה, עתה אוקראינה). בשנים 1944-1941 היה בין המגורשים לגטאות ולמחנות המוות בטרנסניסטריה. עלה ארצה ב-1947, לאחר שנת מעצר במחנות המעפילים בקפריסין ובעתלית. בשנת 1953 הצטרף לשירות החוץ הישראלי. מילא מגוון תפקידים בארץ ובחו"ל, בהם: מנהל המחלקה למזרח אירופה (1985-1976), שגריר ברומניה (1989-1985), סגן מנהל כללי וראש האגף למזרח ומרכז אירופה ולחבר המדינות העצמאיות (1993-1989), שגריר באוסטריה, סלובקיה וסלובניה וראש משלחת ישראל למוסדות האו"ם בווינה (1995-1993). בשנת 1996 פרש לגמלאות. גוברין הוא ד"ר לפילוסופיה, מטעם האוניברסיטה העברית בירושלים, בתולדות עם ישראל בעת החדשה וביחסים בינלאומיים. פרסם עשרות ספרים ומאמרים.

↵ דף הספר באתר הוצאת "מאגנס"

הפוסט ספרים חדשים – עכשיו על המדפים הופיע ראשון בהאגודה הישראלית לדיפלומטיה

האגודה הישראלית לדיפלומטיה

בכל התפקידים הממלכתיים והציבוריים שבהם כיהן, פעל פרס לביצור כוחה של מדינת ישראל ולביסוס מעמדה בקרב העמים. הוא ניצל את המעמד הרם שאליו הגיע כדי לחזק את יחסי החוץ של ישראל ולפתח את הדיפלומטיה הישראלית על כל היבטיה. בהובלתו, חודשו וכוננו קשרים עם עשרות מדינות עמן לא היו לישראל קודם לכן יחסים דיפלומטיים ונעשו ניסיונות של אמת להגיע לפשרה היסטורית עם שכנינו. על פעילותו זו ותרומתו הייחודית לחיזוק הדיפלומטיה הישראלית, העניקה האגודה הישראלית לדיפלומטיה לשמעון פרס את פרס הדיפלומטיה הישראלית לשנת תשע"ו.

שמעון פרס הציב חזון ייחודי לדיפלומטיה הישראלית. היה זה תמיד חזון של יוזמה, אומץ וראייה לטווח ארוך של התהליכים ההיסטוריים המתרחשים באזורנו ומעבר לו; חזון שהעמיד את מדינת ישראל, את אזרחיה ואת האינטרסים שלה במרכז.

אבל כבד נפל על מדינת ישראל. יהי זכרו ברוך.

• פרס הדיפלומטיה הישראלית תשע"ו הוענק לנשיא התשיעי, שמעון פרס
• פרס הדיפלומטיה הישראלית לשנת תשע"ו – נימוקי הוועדה

הפוסט אבלים על לכתו של שמעון פרס הופיע ראשון בהאגודה הישראלית לדיפלומטיה