בכירים במשרד החוץ בדיון סגור
שארגנו האגודה הישראלית לדיפלומטיה ומכון מיתווים:
"משרד החוץ נמצא בקריסה ארגונית טוטאלית".
ביום רביעי, 29 ביולי 2015, קיימו האגודה הישראלית לדיפלומטיה ומכון מיתווים – המכון הישראלי למדיניות-חוץ אזורית, כנס מומחים בנושא חוק מערך החוץ. בכנס, שהתקיים במשרד החוץ, השתתפו בכירי המשרד, אקדמאים וחברי כנסת לשעבר שקידמו את הצעות החוק בגרסאותיהן השונות.
בכירים במשרד החוץ שהשתתפו בדיון, שהתקיים בדלתיים סגורות, התייחסו במילים חריפות למצב הקשה שבו שרוי המערך הדיפלומטי של ישראל: "משרד החוץ נמצא בקריסה ארגונית טוטאלית. קריסה שמתבטאת בכוח אדם, בתקציבים ובסמכויות. כולנו יודעים שהמאבק של הפלסטינים עבר לזירה הבינלאומית. אל מול עובדה ידועה זו, במקום שישראל תשקיע בתקציבים שיאפשרו פעילות מדינית ודיפלומטית – מגדילים בתקציב הביטחון ומקצצים בתקציב החוץ. "
מערך החוץ הישראלי נמצא במשבר, שהלך והחריף לאחרונה עקב הפיצול הנוסף בסמכויות משרד החוץ. הדרך להעצמת הדיפלומטיה הישראלית מחייבת תהליכי שינוי במערך החוץ עצמו ובמעמדו ובתהליכי קבלת ההחלטות בישראל. אחד האמצעים לכך, הוא הסדרת מעמד משרד החוץ באמצעות חקיקה, בדומה למצב הנהוג לגבי גופים ממשלתיים אחרים בישראל ולגבי משרדי חוץ במדינות מרכזיות בעולם. לאורך השנים, הוצגו בכנסת מספר הצעות חוק בנושא, אך אלה מעולם לא הבשילו לכדי חקיקה של ממש. לקראת דיון מחודש בנושא בכנסת ה-20, סקרו המומחים השונים בכנס את ניסיונות החקיקה הקודמים, ודנו בהיבטים שצריכים להיכלל בהצעות חוק עתידיות, ובדרכים לקידום בנושא.
חה"כ לשעבר, ד"ר רונן הופמן: "המצב שבו נמצא משרד החוץ הוא פגיעה ישירה ומהותית ביותר בביטחון הלאומי של מדינת ישראל. אנו מצויים בסכנה ממשית. היום, יותר מכל תקופה אחרת יש צורך להגדיר בחקיקה מהם סמכויותיו של משרד החוץ ולהגדיר, כי משרד החוץ הוא הגוף המתאם את כלל מדיניות החוץ הישראלית".
יו"ר הנהלת האגודה הישראלית לדיפלומטיה, יאיר פרומר: "אין שום התנגדות עניינית באמת לחוק שירות החוץ ועל כן, אסור שהצעת החוק תיפול קורבן לנסיבות פוליטיות. היעדרו של החוק והמשך ההידרדרות במצבה של הדיפלומטיה פוגעים קשות בביטחון הלאומי של מדינת ישראל, בביטחון האישי וברווחה האישית של כל אזרח ואזרחית במדינה."
ראש מכון מתווים, ד"ר נמרוד גורן: "הצעת חוק מערך החוץ היא נדבך חשוב, אם כי לא יחיד, בתהליך שיקום מעמד הדיפלומטיה הישראלית. החוק צריך להגדיר את ייעוד משרד החוץ, להבהיר מהם סמכויותיו, ולהעצים את המשרד אל מול המערכת הממשלתית. הוא צריך לאפשר לדיפלומטים הישראלים לשוב ולמלא תפקיד מרכזי בקידום מהלכים מדיניים, ולא להסתפק בעיסוק שעיקרו הסברה."
יעקב לבנה, מזכיר האגודה הישראלית לדיפלומטיה: "אין ספק, כי ניהול מדיניות חוץ הוא נושא "סקסי": הוא נוגע לתחומי העיסוק של כל משרד ממשלתי, בדרך זו או אחרת, בין אם מדובר בנושאים צבאיים, כלכליים, הסברתיים או קונסולריים. יש להגדיר מהם הנושאים בהם משרד החוץ הוא הסמכות הבלעדית. חוק שירות החוץ נדרש בעיקר בעידן שבו פוזרו ובוזרו סמכויותיו של המשרד. הגיע הזמן כי למשרד החוץ יהיה בעל בית אחד – שר אחד האמון על שירות החוץ."
השר לשעבר, אופיר פינס: "יש צורך מהותי להפריד את ועדת חוץ וביטחון לשניים. אם הייתם יודעים כמה זמן מוקדש בוועדה לענייני חוץ וכמה לענייני ביטחון הייתם מזדעזעים. צריך ליצור שיח עמוק, תקשורתי וציבורי על היעדרה של מדיניות חוץ בישראל. בעידן שבו סמכויות משרד החוץ מפוזרות יש צורך בחקיקה מהירה דרך הכנסת."
חה"כ לשעבר, ניצן הורוביץ: "כנסת ישראל היא הפרלמנט היחידי בעולם שאין לו ועדת חוץ נפרדת. לאורך השנים, נדמה כי יש רצון שמשרד החוץ יהיה חלש. לצערי, אני לא רואה איך משרד החוץ יכול להתרומם ולהתאושש כל עוד לא יהיה שינוי בתפיסה ויוגדרו סמכויות משרד החוץ."
לקריאת נייר הסיכום של כנס המומחים
נא ללחוץ על התמונה:
